אלפי בניינים ותיקים בישראל, בני שלוש וארבע קומות, נבנו בלי מעלית, והמדרגות הופכות עם השנים למכשול של ממש עבור דיירים מבוגרים, הורים לילדים קטנים ואנשים עם מוגבלות. החדשות הטובות: החוק אינו דורש הסכמה של כל הדיירים. די ברוב של שני שלישים מבעלי הדירות כדי להחליט על התקנת מעלית, וכללי חלוקת העלויות קבועים בחוק באופן ברור.
מה קובע החוק
סעיף 59ו לחוק המקרקעין קובע כי החלטה על התקנת מעלית בבית משותף מתקבלת באסיפה הכללית של בעלי הדירות ברוב של שני שלישים. ההחלטה מותנית בכך שההתקנה לא תגרום פגיעה מהותית בדירות אחרות או בחזות הבית. חשוב לדעת: החובות והזכויות חלות גם על בעלי חנויות ובתי עסק שבחזית הבניין, ולא רק על דירות מגורים.
לצד ההחלטה הפנימית של הדיירים, התקנת מעלית מחייבת קבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית לפי חוק התכנון והבנייה. בפועל מדובר בהליך תכנוני מלא: אדריכל, קונסטרוקטור, ולעיתים גם התאמות בפיר חיצוני לבניין.
מי משלם על ההתקנה, ומי פטור
כאן נמצא הסעיף שהכי חשוב להכיר: בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המעלית הם שנושאים בהוצאות ההתקנה, אבל בעלי דירות בקומת הקרקע פטורים מהוצאות ההתקנה, וזאת גם אם הצביעו בעד. ההיגיון פשוט: מי שגר בקומת הקרקע כמעט אינו נהנה מהמעלית.
חלוקת התשלום בין המשתתפים נעשית לפי היחס שבין שטח כל דירה לבין שטח כלל הדירות שבעליהן משלמים. דירה גדולה תשלם יותר, דירה קטנה פחות. הדיירים המחליטים רשאים גם להסכים ביניהם שרק חלקם יישאו בעלות.
לגבי האחזקה השוטפת הכלל שונה לגמרי: לאחר שהמעלית הותקנה היא הופכת לרכוש משותף, וכל בעלי הדירות בבניין, כולל קומת הקרקע וכולל מי שהתנגדו, חייבים להשתתף בהוצאות האחזקה וההפעלה לפי יחס השטחים.
כמה זה עולה
עלות התקנת מעלית בבניין קיים היא משמעותית ומתחילה בדרך כלל במאות אלפי שקלים לבניין, בהתאם למספר הקומות, לסוג הפיר הנדרש ולמורכבות העבודות. מחולקת בין שישה או שמונה בעלי דירות, מדובר בעשרות אלפי שקלים לדירה. מנגד, שמאים נוהגים להעריך שמעלית מעלה את שווי הדירות בקומות הגבוהות, כך שחלק ניכר מההשקעה חוזר במחיר הנכס.
מה עושה דייר שמתנגד
דייר שסבור שהמעלית תפגע פגיעה מהותית בדירתו, למשל תחסום חלון או תיצור רעש צמוד לחדר שינה, או שתפגע בחזות הבית, רשאי להתנגד ואף להגיש תביעה למפקח על רישום המקרקעין כדי למנוע את ההתקנה. המפקח הוא הערכאה המוסמכת לסכסוכי בתים משותפים, וההליך מולו פשוט וזול יחסית לבית משפט.
עוד נקודה חשובה: אם בבניין קיים תקנון מוסכם הקובע תנאים אחרים להתקנת מעלית, נוהגים לפיו. אבל התקנון אינו יכול לגרוע מזכויות בעל דירה, למשל לחייב דיירים שהתנגדו להשתתף בעלות ההתקנה.
כך מתקדמים נכון, צעד אחר צעד
- מכנסים אסיפה כללית עם סדר יום מפורש של התקנת מעלית, ומתעדים את ההצבעה בפרוטוקול חתום.
- אוספים לפחות שלוש הצעות מחיר מחברות מעליות מוכרות, כולל מפרט טכני מלא ולוח זמנים.
- שוכרים אדריכל להכנת בקשה להיתר בנייה, ובודקים מראש מגבלות תכנוניות מול הוועדה המקומית.
- מסכמים בכתב את חלוקת העלויות בין הדיירים, כולל מנגנון לגבייה ולטיפול בחריגות תקציב.
- חותמים על חוזה שירות ואחזקה לשנים שלאחר ההתקנה, שכן עלות האחזקה השנתית מתחלקת בין כל הדיירים.
שני שלישים מבעלי הדירות מספיקים כדי להחליט, קומת הקרקע פטורה מעלות ההתקנה, וכולם משתתפים באחזקה. מי שמכיר את הכללים מראש חוסך את רוב הסכסוכים.
לסיוע ומידע נוסף אפשר לפנות למוקד הסיוע בדיור של משרד הבינוי והשיכון בטלפון 5442*, או לאגודה לתרבות הדיור המלווה ועדי בתים בתהליכים כאלה.
