העברה בנקאית היא אחת הפעולות הנפוצות ביותר בבנקאות הדיגיטלית, אבל מספיקה טעות בספרה אחת במספר החשבון כדי שהכסף ינחת אצל אדם זר. חשוב לדעת: על פי הפסיקה ועמדת בנק ישראל, טעות בהקלדת פרטי החשבון היא באחריות המעביר בלבד, והבנקים אינם מחויבים להצליב בין שם המוטב למספר החשבון. לכן המהירות שבה מגלים את הטעות ופועלים היא קריטית.
הזמן הוא הגורם המכריע: יום העסקים של ההעברה
כל עוד ההעברה לא הושלמה בפועל, אפשר לעצור אותה. מי שמגלה את הטעות באותו יום עסקים שבו בוצעה ההעברה צריך לפנות לבנק מיד, ולהגיש בקשה בכתב לביטול הפעולה עוד באותו היום. בשלב הזה הכסף לרוב עדיין לא נקלט סופית בחשבון הנגדי, והבנק יכול למנוע את השלמת ההעברה.
גם בהעברות באפליקציות תשלום המהירות קובעת: כשהסכום טרם נמשך או טרם אושר אצל המקבל, יש בחלק מהמקרים אפשרות לבטל את הפעולה מתוך האפליקציה עצמה. ברגע שהכסף נקלט אצל המקבל, חלים אותם כללים כמו בהעברה בנקאית רגילה.
מה הבנק חייב לעשות לפי חוק שירותי תשלום
חוק שירותי תשלום, שנכנס לתוקף באוקטובר 2020, מסדיר את חלוקת האחריות בתשלומים דיגיטליים, כולל אפליקציות וארנקים אלקטרוניים. החוק קובע שכאשר הלקוח הוא שטעה במספר שהקליד, הבנק לא יישא באחריות לנזק. יחד עם זאת, החוק מטיל על הבנק שתי חובות חשובות:
- לעשות מאמצים להשיב את הכסף: הבנק נדרש לפנות לבנק של המקבל ולפעול להחזרת הסכום שהועבר בטעות.
- למסור מידע שיסייע לכם: אם לא ניתן להשיב את הכסף, על הבנק להעביר למשלם את המידע שברשותו שיכול לסייע לו לפעול להשבת הכספים בעצמו.
בפועל, ברוב המקרים שבהם הפנייה נעשית מהר, הבנק של המקבל פונה לבעל החשבון, וזה מחזיר את הכסף מרצונו. הבעיה מתחילה כשהמקבל מסרב.
המקבל מסרב להחזיר? כך נראה ההליך המשפטי
מי שקיבל כסף שלא מגיע לו חייב על פי דין להשיבו, אבל אי אפשר לתבוע אדם שאינכם יודעים מי הוא. בגלל החיסיון הבנקאי, הבנק לא רשאי למסור לכם את שם בעל החשבון שאליו הגיע הכסף. לכן ההליך מתנהל בשני שלבים: תחילה תביעה נגד הבנק, שבמסגרתה בית המשפט מורה להסיר את החיסיון ולחשוף את פרטי בעל החשבון, ולאחר מכן תביעה אזרחית נגד אותו אדם להשבת הסכום.
ברוב המקרים אין צורך להגיע לבית משפט: כאשר הפנייה לבנק נעשית באופן מיידי, רוב מי שקיבלו כסף בטעות מחזירים אותו מרצון.
קיבלתם כסף ממקור לא ידוע? אל תיגעו בו
המטבע השני של אותה טעות: אם הופיע בחשבונכם סכום שאינכם מזהים, אל תשתמשו בו. פנו לבנק ודווחו על כך. שימוש בכסף שהגיע בטעות חושף אתכם לתביעה אזרחית, ובמקרים מסוימים גם להליך פלילי. רק בנסיבות חריגות, למשל אם ציפיתם בתום לב לתשלום דומה והאמנתם שהכסף מיועד לכם, ייתכן שלא תחויבו בהשבה.
כך מונעים את הטעות מראש
- העברה ראשונה בסכום קטן: כשמעבירים למוטב חדש, שלחו תחילה שקל אחד ובקשו מהמקבל לאשר שהכסף הגיע, ורק אז העבירו את היתרה.
- שימוש במוטבים שמורים: העברה למוטב שכבר קיים ברשימת המוטבים שלכם חוסכת הקלדה מחדש של הפרטים ומצמצמת טעויות.
- בדיקה כפולה לפני אישור: ודאו את מספר הבנק, הסניף והחשבון מול המקבל, ובאפליקציות תשלום ודאו את מספר הטלפון של המקבל לפני האישור.
- שמרו אסמכתא: צלמו את אישור ההעברה. אם תתגלה טעות, האסמכתא תקצר את הטיפול מול הבנק.
השורה התחתונה: הכסף לא אבוד, אבל האחריות עליכם. גילוי מהיר, פנייה מיידית בכתב לבנק והיכרות עם הזכויות שמקנה חוק שירותי תשלום הם ההבדל בין החזר מהיר לבין הליך משפטי ארוך.
