ההייטק הישראלי סיפק במחצית הראשונה של 2026 את אחת התוצאות החזקות שידע בשנים האחרונות: 7.6 מיליארד דולר גויסו על ידי חברות הטכנולוגיה הפרטיות, זינוק של כ-52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך לפי דוח משותף של לאומיטק וחברת המחקר IVC. ברבעון השני לבדו נכנסו לענף 4.2 מיליארד דולר.
מאחורי המספר הגדול מסתתרת תמונה מורכבת יותר, וגם השלכות ישירות על מי שכלל לא עובד בענף. הנה הפירוט.
לאן זורם הכסף
הסייבר ממשיך להיות הקטר: כ-2.57 מיליארד דולר גויסו בתחום במחצית, כשליש מסך הגיוסים. הדוח גם שינה השנה את מתודולוגיית המדידה של תחום הבינה המלאכותית, וסופר כעת חברות שה-AI נמצא בליבת המוצר שלהן (CoreAI), שגייסו 1.6 מיליארד דולר, חלקן נספרות במקביל גם בסקטורים אחרים כמו סייבר.
לצד אלה בולטים תחומי הדיפנס-טק, החלל והקוונטום, שגייסו יחד 846 מיליון דולר במחצית, סימן לתזוזה של הענף לעבר טכנולוגיות עמוקות.
החגיגה לא מגיעה לכולם
המספר הכולל מרשים, אבל מספר העסקאות מספר סיפור אחר: כ-105 עסקאות ברבעון בממוצע מאז 2023, לעומת כ-140 בשנים 2019 עד 2020. כלומר, הכסף מתרכז בסבבי ענק של חברות בשלות, בעוד סטארטאפים צעירים בשלבים מוקדמים מתקשים יותר לגייס. מי שמחפש עבודה ראשונה בהייטק ירגיש את זה: הביקוש מתרכז בחברות הגדולות והממומנות.
למה זה חשוב גם למי שלא בהייטק
- שכר ושוק עבודה. גיוסים גדולים מתורגמים בדרך כלל לגלי גיוס עובדים ולעליית שכר בענף שמהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק.
- השקל. זרימת דולרים לענף, לצד אקזיטים, תומכת היסטורית בביקוש לשקל ומשפיעה על שער החליפין, כלומר על מחירי היבוא והטיסות של כולנו.
- שוק הדיור. התאוששות בשכר ההייטק מזינה ביקוש לדירות באזורי הביקוש, בעיקר בגוש דן, ומשפיעה על מחירי הקנייה והשכירות שם.
- הכנסות המדינה. אקזיטים ושכר גבוה מייצרים הכנסות מס משמעותיות, שמקטינות את הלחץ על הגירעון.
שורת המפתח מהדוח: הכסף הגדול חזר, אבל הוא בררן. הוא מתרכז בסייבר, ב-AI ובחברות בשלות, והמחצית הזו הייתה חזקה בסכומים יותר מאשר במספר העסקאות.
מה הלאה
השאלה הגדולה למחצית השנייה היא אם הזינוק בגיוסים יתורגם גם לגל גיוסי עובדים רחב ולהתאוששות בשלבים המוקדמים, או שיישאר ממוקד בעסקאות ענק. כך או כך, אחרי שנתיים של אי ודאות, ההייטק הישראלי שוב מוכיח שהוא עמוד השדרה של הכלכלה המקומית, וכל שינוי בו מורגש הרבה מעבר למגדלי המשרדים בתל אביב.
